זה שיר פרידה, אז בואי רק אמרי שלום...

ארבע וחצי שנים אנחנו יחד, בטוב, ברע וב"הכל בסדר". ארבע וחצי שנים אנחנו בחום, בלחות, בשבוע הקצרצ'יק והלא מורגש הזה שמתחצף ומעז לקרוא לעצמו "חורף" וביומיים שמתכנים "אביב". 

ארבע וחצי שנים בשופינג, בבתי הקפה, בפאבים מגעילים יותר ופחות ובמסיבות.
ארבע וחצי שנים שבהן ראינו זו את זו מתפתחות, גדלות, משתנות. קולטות אנשים חדשים, נפרדות מהישנים וממשיכות הלאה, כי ככה עובד העולם. 

הרחוב בו התחלתי את "הקריירה" התל-אביבית שלי

ארבע וחצי שנים של אהבה גדולה וכמה קטנטנות, של לב מרוסק ואז מאוהב ואז מרוסק שוב ואז מאוחה אבל קצת סדוק. ארבע וחצי שנים של חלומות שהתגשמו, חלומות שהשתנו וכאלה שהתרסקו על הרצפה ברעש גדול.
ארבע וחצי שנים, שלוש וחצי עבודות, שלוש דירות, שישה שותפים ותואר אחד.
ארבע וחצי שנים של ללכת לישון יחד, לקום יחד. להתכרבל בימי שבת עצלים ולשתות בוציאדה מהבילה עם הל בין פיהוק לפיהוק בלילה לבן של לימודים, או של דמעות. 

מה לא ראינו ברחובות? זוגות מאוהבים שעשו לנו חשק, קבצנים מכוערים שקצת הפחידו אותנו לפעמים. אנשים מכל ספקטרום הפוזה: היפסטרים, צפוניות, פריקים, ערסים, חסידים, דוסים ובנות 16 שכל התחת שלהן בחוץ. פגשנו הכל מהכל ויחד תרגמנו את החוויות למילים. ארבע וחצי שנים של שמחה, עצב, חרדות והצלחות. של חברים שילכו איתנו כל החיים ושל מניאקים "שילכו קיבינימט". 

יום אחרון בקמפוס

ארבע וחצי שנים של רומנטיקה, ארבע וחצי שנים של בדידות. ילדה קטנה בעיר הגדולה במדינה קטנה בעולם הגדול.
ארבע וחצי שנים ליווית אותי, תל אביב, ארבע וחצי שנים ליוויתי אותך. ניהלנו יחסי אהבה-שנאה, שלאט לאט הפכו ליחסי אהבה, עד שהרשיתי לעצמי לקרוא לך בית. ארבע וחצי שנים, עד שגם את קלטת אותי אל זרועותיך המהבילות ובלי ששמנו לב - התרגלנו אחת לשנייה. 

בדרך למשלוח הארגזים לקנדה

ארבע וחצי שנים שהן יותר מדי ומעט מדי בעת ובעונה אחת. 

ארבע וחצי שנים שעיצבו את מי שאני היום, דקה לפני שאני ממריאה ופוצחת ברומן חדש עם עיר אחרת. 

תודה על שהיית לי בית, קהילה, מקום חם (תרתי משמע) לצמוח ולהתפתח בו. תודה על שנתת לי את המרחב לפרוש כנפיים. עכשיו כשהן כבר חזקות, הגיע הזמן שלי לעזוב ולפנות את מקומי לילדה קטנה אחרת, שתגיע מבולבלת ל"עבודה של גדולים" מיישוב בצפון ולאט לאט תגלה את עצמה ואותך עד שתתערבבו זו בזו ויהיה לה קצת קשה להחליט איפה היא נגמרת ואיפה מתחילה את.

החדר המהמם שלי, רגע לפני שעזבתי

ביי תל אביב, 

תודה על הכל. תשמרי על עצמך ותשתני, אבל רק לטובה.